האם חייב העולה לתורה לומר את ברכות התורה בקול רם?
כתב מרן השלחן ערוך (סי' קלט ס"ו): "אומר ברכו והברכות בקול רם, והאומרם בלחש טועה, ויש אומרים שצריך לחזור ולברך בקול רם". ומבואר שצריך לברך הברכות בקול כדי שהשומעים יענו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ואמן. וכתב הכף החיים (אות לז) בשם ספר חסידים (סי' רנד) שהאומר ברכת התורה וברכו בלחש, גוזל את המצוות שלא יענו אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ויענו אחריו רק אמן., וכן אמרו בספרי (פרשת האזינו פיסקא שו): "מנין לעומד בבית הכנסת ואומר 'ברכו את ה' המבורך' שעונים אחריו 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד', תלמוד לומר 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו'. ויש אומרים שהמברך בלחש הרי הוא גוזל את הציבור מעניית 'אמן', מכל מקום בדיעבד כשבירך בלחש, לא יחזור לברך שספק ברכות להקל (הרב חיד"א לדוד אמת סי' ו אות ס, מ"ב ס"ק כה, כה"ח אות לח).
וכתב המשנה ברורה (ביה"ל סי' נז ד"ה ועונים): "כי בדבר הזה נכשלים בעוונות הרבים הרבה אנשים, שמברכים על התורה בלחש, ואין שומעים ממנו אלא הסמוכים לו העומדים על יד התיבה, ועל ידי שהם עונים למברך נשמע למרחוק לקהל, ומחטיאים בעצלותם את הרבים" עכ"ל.
לכן העולה לספר התורה יברך ברכות התורה בקול רם באופן שכל הציבור ישמעוהו. ואם קשה לו מאוד, יגביה קולו שלכל הפחות עשרה ישמעו ברכתו ויענו 'אמן' (הלכה ברורה ח"ז עמ' קעד-קעה).
ובדיעבד אם בירך העולה בלחש ושמעוהו רק חלק מהציבור שאמר: "ברכו את ה' המבורך", יענו השאר עמהם: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". אבל אם לא שמעו הציבור כלל שהעולה אמר "ברכו את ה' המבורך", ושמעו רק את החזן עונה אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", יענו 'אמן' בלבד אחר עניית החזן (רמ"א סי' קלט ס"ו, בא"ח ש"א פרשת ויגש אות יז, מ"ב סי' נז סק"ב, וכה"ח סי' נז סק"א, וסי' קלט אות מב, הלכה ברורה ח"ז עמ' קעו).
וכמו כן יש להודיע לרבים, שהעולה לתורה חייב לקרוא עם החזן מתוך הספר, ויקרא בלחש ממש כך שאפילו אוזניו לא ישמעו קולו. ואם שתק ולא קרא, יש חשש שברכותיו לבטלה שאין דין שומע כעונה בקריאת התורה (שו"ע סי' קמא ס"ב). ולכן אין להעלות לספר תורה את מי שאינו יודע לקרוא, ואם העלוהו, אינו מצטרף לשבעה עולים, ויעלו עולה נוסף במקומו (חזון עובדיה שבת ח"ב עמ' רס).
האם חייב העולה לתורה לומר את ברכות התורה בקול רם? – עוד הלכות
