תחילה יש לזכור שלדעת רוב הראשונים מצות ספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, הואיל ואין לנו לא קצירת העומר ולא הקרבתו שהעה קרב בבית המקדש ביום ט"ז בניסן.
וכן נראה דעת מרן השלחן ערוך (סי' תפט ס"ו) שכתב ואם טעה בימי הספירה שהיה ליל רביעי לספירה, ופתח על דעת לומר היום ארבעה ימים לעומר, וטעה וסיים חמשה ימים לעומר, אינו חוזר ומברך. ומבואר שאם הייתה ספירה העומר מדאורייתא מדוע אינו חוזר ומברך, ואף שהברכה רק מדרבנן ועל כן אין צריך לחזור ולברך, מכל מקום כבר כתב מרן בב"י שרוב המפרשים סוברים שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן. וכן כתב בכה"ח (אות ה) בשם רבים מהאחרונים.
ובאשר לשאלה, לדעת מרן השלחן ערוך (סי' תקפט ס"ו), נשים פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא, כדוגמת שופר, סוכה ולולב (רק במצוות שהן היו באותו הנס חייבות כדוגמת נר חנוכה וקריאת המגילה), ולכן אינן רשאיות לברך על המצווה, ואדרבה המברכת עוברת על איסור ברכה לבטלה האסור מן התורה (שו"ע סי' רטו ס"ד). וכן המנהג הפשוט בקרב כל בנות ספרד ועדות המזרח.
ולכן אין לאישה לברך על ספירת העומר כלל, מכל מקום אישה שרוצה לספור בלי ברכה, רשאית ומקיימת בזה מצווה, אלא שלדעת המקובלים אין לאישה לספור ספירת העומר גם בלי ברכה (שו"ת רב פעלים סוד ישרים סי' יב).
ולדעת הרמ"א (שם), שהנשים רשאיות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, רשאית לברך על ספירת העומר, וכן מנהג בנות אשכנז. אלא שיש אומרים שמוטב לאישה שלא לברך על הספירה משום שאינה מצויה בבית הכנסת, ויש חשש גדול שתשכח לספור יום אחד, ועוד יש חשש שאף לא תשים לב לכך ששכחה יום אחד ותמשיך לספור אחר כך בברכה (מ"ב סי' תפט ס"ג).
להלכה ולמעשה, למנהג בנות ספרד אסור לאישה לספור ספירת העומר בברכה, אולם בלי ברכה רשאית לספור וטוב להימנע גם מלספור בלי ברכה.
ולמנהג בנות אשכנז, אישה שיודעת בעצמה שיכולה לספור את כל ימי הספירה, ואם תשכח יום אחד תזכור להמשיך מכאן ולהבא בלא ברכה, רשאית לספור בברכה. ובפרט מי אישה שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת ערבית, או שבני ביתה רגילים להזכיר לה לספור העומר, אם תרצה תוכל לספור עם ברכה.
עוד כתבות בנושא ספירת העומר
